"אין סיכוי לליל הסדר בהאמפי!"

חודשיים לפני החג... הזמן עבר בלבטים ''נשארים או לא...''
מגיעים עוד ועוד יהודים למרות ההצהרה החד משמעית של המקומיים "שבפורים כבר אין מה לעשות.."
פורים עבר והיו מעל 70 יהודים ב"ה. מה הלאה? פסח.

לא נראה שמישהו נשאר, התחלנו לקבל טלפונים...
בית חב"ד 'ווטה קאנל' התקשרו לומר שיש זוג שרוצה לעשות פסח אצלנו... ענינו להם, שעוד לא החלטנו אם להישאר, ואם הם רוצים תשובה עכשיו, שילכו למקום שבטוח יש ליל הסדר.
כמה ימים אחרי שוב טלפון הפעם מחב"ד קוצין- יש זוג שרוצה אצלכם- דתיים... כן זה אותו הזוג!..

יוסי מרום הגיע מ770 עם 5 פאונד מצות בשבילנו (בהזדמנות זו נודה לחסיד שעזר ועוזר הרבה לפעילות בהאמפי, הת' זלמן גרומך שיחי') מלח, נייר כסף וקצת שמן, בשבילנו לכל מקום שבו נחגוג את ליל סדר שיהיה מוכן. והשאר, מקסימום לשנה הבאה.

אז נשארים או לא?
שבת לפני שבת הגדול. 40 חבר'ה בקידוש. ואף אחד מהם לא נשאר לפסח!
מה נגיד, אין סימן או סיבה שהבית חב"ד יישאר פתוח.
נציין, שהחום מגיע ל50 מעלות!!! אין חשמל חצי מהיום וחצי מהלילה, כשאין חשמל ז.א. לא שאין מזגן.. 'מזגן' לא קיים במושגים של האמפי, אלא אין מאוורר..!!! >-: וזה אומר, להתעורר כל לילה ב1 לפנות בוקר -כי זה השעה הקבועה שסוגרים בו החשמל - להיכנס למקלחת קרה בלי להתנגב אח"כ, וחוזר חלילה שוב שעתיים אח"כ... כי מזיעים שוב. ולפעמים פעם שלישית והיו אפי' חמישית, וכל זה רק עד הבוקר !!!! >-: !!!!
מי שמעוניין לתרום גנראטור (52,000 רופי) לשנה הבאה, שיצור קשר, הפרטים בצד שמאל למעלה.

ואז בא המהפך. טלפון מ'גוקרנה', 7 יהודים - "אתם עורכים ליל הסדר?" שקט בקו, התייעצות של שניות. "כן נשארים!!!" כןןןןןןןןןן! זהו! (שבעה יהודים, איתנו זה מנין..)

אבל מה עם מצות וכל שאר המצרכים??? ילדי הקופציקים מגיעים לחגוג את חג הפסח עם הוריהם בפונה, טלפון בהול למשפחת גרומך בארץ, סעו עכשיו לשדה התעופה, עם מצות, מרור, זרוע וחסה. הקופציקים טסים עוד 3 שעות!! (איך משיגים מרור וחסה כשרה לפסח ב-8 בערב בבית דגן? תשאלו את הגיבורים שם, ועל זה תודה רבה עצומה למשפחת גרומך על העזרה) ב"ה הספיקו, קילו וחצי מצוות, שורש חזרת ושני חסות.

היין שהכנו לפני פורים, יצא מעוללללללללללה ובשפע! שלב הבא, יוצאים לקניות.
חישוב קצר העלה שנהיה מקסימום 15 אנשים!
ליבי קנתה סירים מיניאטוריים (יחסית לסירים הרגילים..) מעט קערות מעט קנקנים... מה עוד צריך? תפוחים וקלמנטינות לימונים, ביררנו על פוד פרוססור וטוסטר אובן- יקר! נסתדר בלי...
כמה פלסטיקים לסלטים שנרגיש מסודרים... כיריים לפסח.
זהו! הכל מוכן???

יום אחרי שוב ליבי יוצאת, הפעם ל'גנגווטי' (עיר אבל של פעם) להשלמת קניות. כוסיות יין- 20 מקסימום יישאר לשנה הבאה... אגוזים לחרוסת- הפכתי את העיר בסוף מצאתי! ועוד חיפוש של טוסטר אובן אולי נמצא יותר זול- הם אפילו לא יודעים מה זה... רק בחנות חשמל הגדולה הוא הציע לי אחד משומש- פסח אדוני נו באמת...
7 קילו ענבים ( אח"כ קנינו עוד 10) למיץ ענבים... עוד לא ידענו איך יצא היין..
וירקות בשוק- 25 קילו תפו"א ו20 קילו בצל.
בערב התוועדות יומהולדת למוטי ויוסי יחד! כל היום הייתי עסוקה באפייה וארוחת ערב בשרית!!! לפני פסח מבזבזים את האוצרות...

ההפתעה של שבת. הגיעו 15 יהודים פתאום והייתה אוירה מעולה- כווווווולם נשארים לפסח (עוד יומיים) ועוד היד נטויה הם יודעים על עוד חברה שמתכננים להגיע.. אבל אנחנו לא תכננו... –הערכות מחדש, רשימת קניות חדשה, ויאללה נסיעה ל'הוספט'!

מוטי הצדיק אורז ומעביר את הציוד שמתאים לפסח, למשכנו החדש של הבית חב"ד ומכשיר שם את המטבח לפסח עם יוסי. וליבי לעיר עם רשימה כאורך הגלות.
ליבי מחכה לסירה לעבור להאמפי - שפל סופרייז - היה גאות בנהר, ויש קטע שצריכים ללכת במים... הורדתי נעלים והמים עד לברכיים -הכי כיף! גם ככה חם...
עוד ירקות- תפו"א סלק, גזר, מלפפון עוד לימון. בדרך בשוק ירקות דרכתי על משהו רך וקצת חם.. -אתם לא רוצים לתאר... אין ספק שזה העצים את החוויה.. עוד פלסטיקים גדולים לאחסון, מצאתי טוסטר אובן ב-4,300 מחיר סביר. 20 כיסאות... עוד כל מיני דברים קטנים. עוד קנקנים עוד כוסיות יין, סיר לחץ ועם כל הלחץ- הנהג ריקשה התחיל לקלל שכבר נמאס לו, איזה טעות שלקח אותי - קצת התחנפתי הכול הסתדר. חום אימים בדרך- הריקשה מפוצצת ציוד ואני מצומקת ליד הנהג. בסוף הגענו פרקנו ציוד ב"ה!

ליל בדיקת חמץ. לסיים ניקיונות, ועטיפת המטבח וכו'. בישולים התחלנו רק למחרת, יש רק שני להבות לבישול בכיריים- מיותר לציין שאין זמן לאכול... אבל קילופים למיניהם התחלנו, באמצע מגיעה יהודי אמריקאי בשם דיויד מניו יורק, הוא עבר וראה שלט עם אותיות בעברית, ורצה לשאול אם יש משהו לליל הסדר.. ההפתעה שלנו הייתה יותר משלו. אולי בשבילו נשארנו?!

יום שני. קמנו מוקדם! פגשנו יהודים חדשים שנזכרו להגיע... ספירה על הדף מגלה, שאנחנו בסביבות 50 איש (!!!!!) חלוקה מסודרת של עבודה. מוטי מסיים לארוז את החמץ במחסן ולמכור וליבי מתחילה בישולים עם כל המרץ. "איייייייייייי חתכתי את האצבע". אין לי פלאפון, אין פה אף אחדדד. כואב לי וחבל על הזמן הערב ליל הסדר... מה אתה רוצה שם למעלה??? בכיתי מכאבים, היד השנייה כואבת מלעצור את הדם. אחרי 40 דקות יוסי מגיע לאיטו. הסברתי והתקשרתי למוטי שבא מיד בינתיים יוסי רץ לחפש חובש... הגיע אחי- סחי... ומיכה, הכריחו אותי לשים אלכוהול כדי לחטא... ממש צרחתי. טוב זה היה ממש בזמן... אין כבר זמן לאכול חמץ ויד ימין שלי די מושבתת... מה לעשות לפני כל דבר טוב... מלא חברה הגיעו לעזור ולמרות הכללים. היה בלגן- כלים על הרצפה מעורבבים עם קליפות. מוטי העדיף לא להסתכל ובהמשך גם לא לאכול...
מנקים את השולחנות ואת הכיסאות. עידית קיבלה תפקיד למלאות שקיות ב27 גרם של מצה - כזכור יש רק קילו מצות ל50 יהודים - שיהיה מספיק לכולם. וב"ה ממש בזמן בזכות הברכות של הרבי מלך המשיח להישאר, הספקנו להכין את כל הליל הסדר, אומנם אזלו כל הירקות שהיו אמורים להחזיק כל השמונה ימים. אבל ב"ה היה זמן להסתכל קצת בהגדה, וגם לעצב יפה את השולחן. ב"ה.

לתפילת מעריב חגיגי היו כבר שלושה מניינים, השגנו מכל מיני חורים כסאות שונים, העיקר שיהיה מספיק, מסתיימת השירה של "אל תירא" יחי אדוננו, ומתיישבים מסביב לשולחן הערוך והארוך. מוטי פותח בכמה מילים על מהות החג ועל עיקרו "ושמחת בחגיך" ומדביק את הקהל בשירה של שמחה. האווירה מתחממת. 'קדש' קמים ל'רחצה' וכרגיל.. אומנם נערכנו להפסקת חשמל עם מצברים, אבל גם הם כלו.... >-: .. מזרימים מלא נרונים לכולם, 'כרפס' בחצי חשיכה, 'יחץ' כמה מילות הסבר ו.. הרבי דואג לחיילים שלו!! רק מתחילים את ה'מגיד' ואופס, "ויהי אור בכל מושבותם".

האווירה של האחדות והיחד היה ממש חי ונושם, בגלל כל הארגון של הרגע האחרון, השיתוף פעולה של כולם, זה השפיע, כולם היו טפח מעל הקרקע. כל שני מטיילים קיבלו את שרביט החזנות, וכך עוברים קטע קטע במגיד, כולם קוראים ומקריאים בתורם, ומוטי מדי פעם עוצר את הזרם ומטבל עם הסברים מיוחדים של מלך המשיח.

ל'מוציא' 'מצה' כולם סיימו את השקית אוכל שלהם עם ה27 גרם, בזכות התעמולה שכך מקיימים את המצווה של אכילה מצה. ל'שולחן עורך' הגיעו כל המטעמים של ליבי, יוסי לוקח את הפיקוד על השירה והשמחה. מחלק יין - שב"ה היה בשפע - ל'לחיים', (נס גדול היין, למרום החום היין יצא ממש מעולה) וגרם לכולם לשתות ולהגיד לחיים בשופי, הממוצע לאחד היה 6 כוסות יין... סוף השולחן עורך היה במשחק של אחד מי יודע, כל שלושה קיבלו מספר, ודאגו שבמספרם יהיה הכי שמח. האווירה הייתה בשמים, כולם שיתפו פעולה, ממש מדהים.

מוטי אמר לי לפני, שבניסיון שיש לו, ב'הלל' 'נרצה' יש בריחה קטנה מהקהל. ואף אחד לא חשב לעזוב, כולם נשארו לכל הלל, עד הסוף ממש, והיו שנשארו לעוד התוועדות אחרי ההגדה לעוד שעה !!!!
ל"שפוך חמתך" כולם עמדו, ומוטי הסביר על העת רצון שבזמן זה, ושזה זמן לבקש את הגאולה האמיתית וכל החסר לכל אחד. זה היה רגע מרגש, כולם עומדים לרגע של שתיקה ולמחשבה על הברכות שכל אחד מבקש בליבו עליו ועל מכריו.
בשירה "לשנה הבאה בירושלים" כולם היו על הכיסאות כפשוטו, עם הסיום של 'עם ישראל חי'.

לא נגמרו ההפתעות
למחרת ליל הסדר, כמעט כולם נעלמו החום לא נתן להם להישאר, המשיכו בטיולם. ואז לקראת שבת, שבעה יהודים חדשים שחגגו את ליל הסדר בגואה, הופיעו לשבת.. גם בחג האחרון ולסעודת משיח הפתיעו עוד שני יהודים. מוטי דיבר שיחה ארוכה על מעלת דורנו, ומה זה גאולה, ומי זה המשיח. ונותרנו מחכים ומצפים להתגלותו המידית של הרבי מלך המשיח נאו ממש.